שמיר (שבט יהודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלות שבטי ישראל

שָׁמִיר הייתה עיר מקראית בהרי יהודה, שנכללה בתחום נחלת שבט יהודה.

העיר נזכרת פעם אחת בתנ"ך, ברשימת ערי שבט יהודה באזור דרום הר חברון: ”וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה”[1].

העיר הקדומה מזוהה בידי חלק מהחוקרים עם האתר ח'רבת סמארה שבדרום מערב הר חברון, כ-3 ק"מ צפונית מערבית לאל-ד'הריה[2].

מיקומו של האתר הוא בסמיכות יחסית לחורבותיהן של יַתִּיר (ח' עתיר) ושל שׂוֹכֹה (ח' שויכה), הנזכרות לצד שמיר בפסוק, ובסמיכות גדולה לחורבות עֲנָב, הנזכרת גם היא כאחת מערי דרום הר חברון.

אין לבלבל שמיר זו עם שָׁמִיר הנוספת הנזכרת בתנ"ך, כעיר בנחלת שבט אפרים, בה פעל השופט תולע בן פואה[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ח.
  2. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, כרך ח', עמ' 121.
  3. ^ ספר שופטים, פרק י', פסוקים א'ב'.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך ובנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.